תודות וסיפורים אישיים

מכתבי התודה וההערכה שלכם זורמים ללא הרף ומהווים עבורינו נתינת כח ודלק להמשך העשיה הברוכה 

ב"ה

שפרה ופועה.. ארגון יקר כל כך!
שניאור כבר כמעט בן שנה..
חופשת הלידה שלי כבר הרבה מאחוריי..
וכל כך הרבה מים זרמו פה בים החיים הסואן ב"ה…
אך לא..
שום דבר לא יקהה את התחושה המופלאה הזו של רגע לפני שנכנסים הביתה עם האוצר השישי ויודעים ש.. הכל יהיה בסדר!!
הכאב כבר זניח, החששות מתפוגגים, הכל נראה מבטיח וורוד..מה סוד הקסם? שפרה ופועה!!
כשהיולדות בחדר ההנקה דאגו מה יהיה ואיך תחזורנה הביתה? ידעתי שאחזור לבית נקי וריחני, אחרי טיפול מסור של תמרה.. כמו שהבטיחה שושנה..
כשאמא דאגה לכוחות שלי, ידעתי להבטיח לה שארוחות הבוקר של שפרה ופועה הם הפינוק האמיתי של חופשת הלידה..
כשהשוויגער שאלה: " ומה יהיה בשבת"? ידענו שזה לגמרי לא מטריד אותנו.. נהיה מסודרים מעוגה ועד המנות העיקריות..
כשהאחיות מרחוק שאלו איך אני מסתדרת עם כל הקטנטנים.. הסברתי בחן על מלאכיות בכיתה ז' שלוקחות אותם שעתיים ביום לממלכת הילדים השווה עלי תבל!
שפרה ופועה..
את האמת ,שכל המילים לא יביעו את אותה תחושת הערכה, את התודה העמוקה מלב רגיש של יולדת ואת הרצון לומר לכם עד כמה קודש היא מלאכתכן!
שניאור כמעט בן שנה..
ואנחנו זכינו לצאת לשליחות…
בין הארגזים, המשאיות והמעבר ניקרה במוחי שאלה אחת..
רגע, ומה יהיה בלידה הבאה???
אז עד שנקים במקום שליחותינו ארגון קדוש שכזה.. מקווה מאוד ששפרה ופועה עם הלב הענק שלהם ..יסכימו לקבל אותי והפעם.. בתור אורחת☺

בס"ד
היי, כבר עברו כמה וכמה חודשים מאז הלידה ועוד לא הספקתי להגיד… תודה.
לא להאמין איך החודשים האחרונים טסו והתפוגגו בתוך שיגרה גדושה. מי בכלל זוכר מתי הייתה הלידה?…
אם להיות כנים לרגע, השיגרה היומיומית מלאה בפתרונות בזק, סימוני וי והצלחות אינסטנט. נסיעות, ריצות, טלפונים והספקים, זמן קטן של בין לבין, טוסטים וקורנפלקס עם חלב, טלפון קצר לחברה, שעה קטנה של נחת עם הילד ושוב בחזרה למירוץ. בתוך רוטינה משוגעת דקת שקט מוחלט היא אגדה אורבנית וכוס קפה חמה במרפסת היא יקרת המציאות. כמה מוזר, זכרונות מחופשת הלידה האחרונה אוהבים לצוץ ברגעי לחץ. בין ריצה אחת לאחרת, כשעל הקו שיחה חשובה או בכניסה לפגישה משמעותית- או אז מתחילים לעלות בי געגועים…
לבקרים שקטים, שבהם בחרש חרש מונחת ארוחת בוקר חלומית במרכז המטבח…
כשהדאגה היחידה העולה בזכרוני היא ׳האם זכרתי לפתוח את הדלת?׳.
כשהקימה בבוקר היא לבית נקי ונעים בזכות מנקה מקסימה שעזרה לתקתק עניינים…
כשמגיעה שיחת הטלפון המוודאת ששלומי טוב ושכולם עוזרים לי וההמלצה הגורפת שכדאי לי לתאם עם המשחקייה…
וואו. אני בטוחה כי זכרונות כאלו מחופשת לידה הם מנת חלקם הבלעדית של תושבות כפר חב״ד. העולם כולו רואה את הזמן שלאחר הלידה בעיניים אחרות לגמרי- תקופה קשוחה, הסתגלות לא פשוטה.
בעבורי, שפרה ופועה איפשרו לחוות חופשת לידה מסוג אחר, מעולם אחר. רוגע, שלווה, תחושת שייכות ודאגה בלתי פוסקת של הסביבה לשלומי האישי. החודשים שלאחר הלידה זכורים לי בתור חיבוק ארוך ומתמשך של הארגון והפעילות בו. מראשי המארגנות ועד למושקי המתוקה ששמרה על מענדי שלי במשחקייה (כמה הוא אוהב אותה עד עכשיו), מהעוגה לכבוד שבת ועד היועצות המדהימות לעניינים השונים. שפרה ופועה בכפר חב״ד הצליחו לעשות בעיניי את הבלתי ייאמן- להפוך זמן שהיה יכול להיות מסובך, קשה ומועד לפורענות אל אחת מהתקופות היפות ביותר בחיים. אין מילים להביע את תחושות התודה העמוקות המלוות כל אישה שזכתה לחיבוק החזק של האירגון, שהרגישה כל כך אהובה ומוערכת, שקיבלה תשומת לב אישית ואמיתית.
אני סמוכה כי תינוקות לאימהות מאושרות כל כך בתקופה הראשונית של חייהם, גדלים לילדים שמחים יותר, אוהבים יותר. מודה לכם מעומק ליבי, הענקתם לי ולמשפחתי מתנה שאין גדולה ממנה.
מחכה להוקיר טובה ולהמשיך את מעגל הנתינה בע״ה.
בתודה

היום, ב"ה, לאחר כמה וכמה לידות בהן זכיתי לקבל מהשפע שהארגון מציע
אני מבינה,יותר מתמיד,למה היה 'דחוף' וכה חשוב לרבי, להקים את הארגון בעיצומו של יום כיפור.
החשיבה לפרטים ושימת הלב הענקית שמורגשת בכל
החל מארוחות בוקר מושקעות ואסטתיות שמעמידות את היולדת, הולד וכל בני הבית בקרן אורה ושמחה,
ארוחות הצהריים המסובסדות שמעלות ניחוח טרי של אוכל מבושל ומושקע שנותן כח,
ומיד אחר כך המשחקיה שהילדים כל כך נהנים ללכת אליה שוב ושוב…(אף פעם לא נמאס..)
הטעימה שמקבלים שם, הפעילות המגוונת והיחס החם גורמים להם לרצות לשוב לשם כל פעם מחדש!
ואז,
חוזרים הבייתה, ומעטפת שפרה ופועה ממשיכה ללוות בשעות בייביסיטר מקסימות שמלוות את ההשכבה שתהיה נעימה וכייפית.
והבית?
גם אותו לא שכחתם.
מעטפת של עוזרת בית בתחילת השבוע ובסופו שגורמות לו להישאר נקי ומסודר.
ועוגה לשבת, וערכה לתינוק, וערכה לקראת שבת והרגשה נעימה בלב שאת תמיד עטופה,
עם כזו חיבוק גדול, מה הפלא שהילדים מבקשים בכל שנה תוספת של ברכה למשפחה?
בהערכה גדולה!
משפחת אלפרוביץ

לשליחת מכתב תודה

דילוג לתוכן